01.07.2026

לתשומת לב,

תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.

בתיקון 8286 מיום 4 בנובמבר 2019 פורסם תיקון לתקנות התברואה, בין השאר בעניין מערכות לחימום מים והפקת אנרגיה (להלן בהתאמה: "התיקון" ו-"תקנה/ות").

בתקנה 24 לתיקון זה נאמר:

פרק י"א: מערכות לחימום מים והפקת אנרגיה

מערכות לחימום מים והפקת אנרגיה בבניין מגורים

24. בבניין מגורים יותקנו מערכות אלה:

(1) מערכת לאספקת מים חמים לכל דירות המגורים בבניין מבין המערכות המפורטות להלן או שילוב של מערכות אלה:

(א) מערכת סולרית לפי ת"י 579;

(ב) משאבות חום לפי ת"י 6226 ות"י 16147;

(ג) כל מערכת אחרת המספקת לפחות 1,897,500 קילו קלוריות לשנה לכל דירת מגורים, באמצעות צריכה מרבית שוות ערך ל-880 קילו ואט שעה; מסמכים המפרטים את נתוני המערכת ועמידתה בתנאים האמורים יצורפו לנספח התברואה במסגרת הבקשה להיתר הבנייה;

(2) מערכת אחת או יותר בעלת יכולת הפקת אנרגיה לשימוש הבניין מאנרגיית שמש, אנרגיית רוח או חום שיורי, לפי הוראות אלה:

(א) בבניין שאינו רב-קומות – בהיקף של לפחות 1,897,500 קילו קלוריות לשנה או 2,206 קילו ואט שעה לשנה לכל דירת מגורים;

(ב) בבניין רב-קומות – בהיקף של לפחות 66,000,000 קילו קלוריות בשנה או 76,744 קילו ואט שעה בשנה;

(ג) מסמכים המפרטים את נתוני המערכת ועמידתה בתנאים האמורים יצורפו לנספח התברואה במסגרת הבקשה להיתר הבנייה;

(3) ניתן להתקין בבניין מגורים מערכת אחת העונה על התנאים האמורים בפסקאות (1) ו-(2);

(4) למערכת סולרית תותקן מערכת גיבוי לחימום מים לפי תקנה 12.

(ראו בהמשך גם את תקנה 12 שמצוינת לעיל)

סוגי מערכות אספקת מים חמים

12. (א) אספקת מים חמים, כנדרש בתקנות 10 ו-11, תהיה באמצעות אחת מהמערכות המפורטות להלן או באמצעות שילוב של מערכות אלה:

(1) מערכת סולרית לפי ת"י 579;

(2) מחממי מים הכוללים אוגר למים חמים, המבוססים על אחד או יותר מאמצעי החימום האלה:

(א) גז פחמימני מעובה או גז טבעי;

(ב) חשמל;

(ג) משאבות חום לפי ת"י 6226 ות"י 16147;

(ד) אמצעי חימום אחרים, ובלבד שהם מסופקים באמצעות צנרת ועומדים בתנאים הקיימים בבניין;

(3) מחממי מים מיידיים, שאינם כוללים אוגר למים חמים, המחוממים באחד או יותר מאמצעי החימום האלה:

(א) גז פחמימני מעובה או גז טבעי;

(ב) חשמל;

(ג) אמצעי חימום אחרים, ובלבד שהם מסופקים באמצעות צנרת ועומדים בתנאים הקיימים בבניין.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בבניין מגורים יותקנו מערכות כאמור בתקנה 24.

מתקנה 24 האמורה לעיל, עולה שיש לשלב בין האמור בסעיפים 1 ו-2 ולא כל אחד בנפרד.

לאחרונה אנו נשאלים יותר ויותר איך משלבים את התאים הפוטו-וולטאיים בחימום המים לדירות בבניין וגם עומדים בדרישות התקנות.

תקנה 24(1) לעיל מורה על התקנת מערכת לאספקת מים חמים מבין מערכות אלו או בשילוב של מערכות אלה:

(א) מערכת סולרית לפי ת"י 579;

(ב) משאבות חום לפי ת"י 6226 ות"י 16147;

(ג) כל מערכת אחרת המספקת לפחות 1,897,500 קילו קלוריות לשנה לכל דירת מגורים, באמצעות צריכה מרבית שוות ערך ל-880 קילו ואט שעה.

בנוסף לאמור בתקנה 24(1), תקנה 24(2) מאפשרת התקנת מערכת אחת או יותר בעלת יכולת הפקת אנרגיה לשימוש הבניין מאנרגיית שמש, רוח או חום שיורי, חום הנפלט כתוצר לוואי של מערכת לייעוד אחר, כמו גנרטור, טורבינה לחשמל וכו'.

כמו כן, קובעת התקנה את המינימום הנדרש בקילו קלוריות, כלומר חום, לשנה או בקילו ואט שעה לשנה, כלומר חשמל.

מטבע הלשון כאן הוא: "…הפקת אנרגיה לשימוש הבניין מאנרגיית שמש…". אין ספק שתאים פוטו-וולטאיים עומדים בהגדרה זו.

בנוסף, מתירה התקנה למוכרת להתקין בבניין מגורים מערכת אחת העונה לסעיפים 1 ו-2 יחד.

אבל כגיבוי לחימום המים למערכת הסולרית מאפשרת התקנה לגבות בעזרת החלופות הבאות:

(א) גז פחמימני מעובה או גז טבעי.

(ב) חשמל.

(ג) משאבות חום.

(ד) אמצעי חימום אחרים.

מכאן שהגיבוי המוצג לעיל מתאפשר רק למערכת סולרית. בתקנה זו "מערכת סולרית" היא כזו העומדת בת"י 579, ואילו מערכת תאים פוטו-וולטאיים, שלהם תקינה נפרדת, אינה נכללת ישירות בתכולת תקינה זו, למרות שהיא "סולרית".

חשיפה לאי-התאמה זו, שתאפשר גם את רשימת הגיבוי הזו למערכות פוטו-וולטאיות, חייבת התייחסות מכריעה של משרד האנרגיה ו/או מכון התקנים.

זאת ועוד:

בנוסף, עולה השאלה מה הדין לגבי דירות מגורים הנמצאות במגדל המשולב גם עם שטחים שאינם דירות מגורים, כגון מסחר, משרדים, מלון, שימוש ציבורי וכו'.

מצב זה לכאורה עדיין מתאים להגדרה "בניין מגורים", הואיל ובחלק ממנו קיימות דירות מגורים, כאמור בהגדרה בתקנה מס' 1 לתקנות התכנון והבנייה:

"בניין מגורים" – בניין או חלק מבניין הכולל דירות מגורים;

"בניין רב-קומות" – בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;

ככל שגובה הבניין עולה על 29 מ', הרי כינויו יהיה "בניין רב-קומות", בהתאם לאופן המדידה המפורט בתקנה לעיל, והפתרונות לחימום המים בדירות המגורים חייבים להיות בהתאם.