פורסם ב: 28 במאי 2024
תכנון מעבר אוויר לחדר באמצעות חלון/ות – המענה המקצועי לחישוב שטח החלון ושטח מעבר האוויר בדירות מגורים
מבוא
מערכות מעטפת בניין מתקדמות שמאופינות בעיקר בחלקים מזוגגים נרחבים (קירות מסך), ובהם חלונות בעלי מנגנוני שליטה חדשניים אשר שהיו נפוצים בעבר בעיקר בבניינים מסחריים וציבוריים, חודרים כיום יותר ויותר גם לבנייני מגורים.
שימוש במערכות אלו בבנייני מגורים, מחייב לעתים התאמה ופרשנות של דרישות סטטוטוריות. במקרה הנידון אתייחס לפרשנות “שטח החלון” (לצרכי מעבר אוויר).
להלן אופן חישוב שטח חלון בתקנות
לפי תקנה 2.01 “הגדרות” מתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש”ל – 1970: (להלן: “התקנה/ות“), לגבי חלון ושטח חלון:
“חלון” – פתח המשתמש אמצעי תאורה ואיוורר טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;
“שטח חלון” – שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מיות הבניה החיצונית, המינימליות;
הסבר
לפי התקנות “שטח החלון”, הוא שטח המצולע הנוצר ממידות הבניה החיצוניות המינימליות של הפתח בו מותקן החלון. התקנות לא מתיחסות או מבחינות בין סוגי חלונות [למשל חלון מסוג כנף על כנף (להלן: “כ.ע.כ“), חלון נטוי (קיפ), “גליוטינה” וכו’ (לסוגים נוספים ראה מתוך ת”י 1068 חלק 1 לחלונות אלומיניום לוטה כנספח א’)], שבהם קיימת חסימה חלקית בחלון למעבר פנוי של אוויר, שקטן לפעמים בחצי משטח החלון.
לטענות “מומחי דיירים” יש לקחת בחשבון רק את החלק בשטח החלון המאפשר אוורור, ולא את כלל השטח [כלומר אין לקחת בחשבון את השטח הנחסם בעקבות גרירת החלון (כ.ע.כ), פתיחה חלקית בחלונות כגון חלון נטוי (קיפ), גליוטינה וכו’ (להלן “חלונות בתנועה“)].
פרשנות שגויה זו (לדעת הח”מ) אף מצאה לה אחיזה בבתי המשפט בעקבות תביעות רוכשים (עד להכרעת בית המשפט העליון בנושא, מינואר 2023, ראה להלן).
פרשנות הח”מ תמיד היתה שיש לקחת את כלל שטח החלון, בדיוק לפי הגדרתו בתקנות וללא התיחסות לדגם החלון. קרי, כל השטח בו נמצאים חלקים שנמצאים בתנועה, למעט כמובן חלקים מזוגגים קבועים בחלון.
משום מה, טענות אלו עלו עד היום בעיקר לגבי חלונות נגררים כ.ע.כ. ולא נידונו בסוגי חלונות אחרים הנמצאים גם הם בתנועה, כגון חלון נטוי (קיפ), גליוטינה וכו’.
(דגמי חלונות ראה מתוך ת”י 1068, לוטה כנספח א’ להלן).
עקב חילוקי דעות אלו, ביולי 2019, מצאו לנכון במנהל התכנון לחדד את הדברים כדי למנוע פרשנות שגויה.
מצ”ב התיחסות אדר’ פאדי ראשד – מרכז תקנות והנחיות, ממנהל התכנון. בעקבות פנייתו של יועץ האלומיניום, אדר’ לנדמן, להבהרה בסוגיה שבנידון:
יש לציין שבמסגרת הכנת פרקים מעודכנים של התקנות אנו מגבשים פרק שיסדיר את הנושא של אוורור ואקלום, לפיו לעניין אוורור ואקלום דירות מגורים, יחולו הדרישות הבאות:
– בכל חדר מגורים, חדרון או מטבח יותקן חלון אחד או יותר הניתן לפתיחה הפונה ישירות אל החוץ, או אל מרפסת הסגורה בתריס בלבד.
שטחם הפנוי הכולל של החלונות במצב פתוח לא יפחת מ- 4% משטח הרצפה; אם חוברו שני חללים יחושב הפתח מסך שטחם.
על אף האמור, ניתן לאוור באוורור מאולץ (אוורור מכני) אשר יעמוד בדרישות טבלה 6-1 Minimum ventilation rates in breathing zone , בתקן בת”י 6210 .
חלל בדירת מגורים שאינו חדר מגורים, יאוורר באחת מהדרכים הבאות:
חלון הניתן לפתיחה הפונה אל החוץ או אל מרפסת הסגורה בתריס בלבד, או שיותקן פתח אוורור ובלבד ששטחם הפנוי במצב פתוח מהווה לפחות 4% משטח הרצפה של החלל. או אוורור מאולץ אשר יעמוד בדרישות טבלה 6-4 Minimum exhaust rates בת”י 6210.
תגובת נציג מנהל התכנון ברורה ואינה משתמעת לשני פנים.
שטחם הפנוי הכולל (למעבר אוויר) של החלונות במצב פתוח לא יפחת מ- 4% משטח רצפת החדר (ללא הבחנה לגבי סוג החדר).
הנחיה זו ברורה ורלוונטית לכל סוגי החלונות [כ.ע.כ, נטוי (קיפ), סב נטוי (דרייקיפ), גליוטינה וכו’], ולכאורה ללא תלות ב-% המינימלי הנדרש בתקנות ביחס לשטח רצפת החדרים.
(ולהלן הדרישות בתקנה 2.21 לשטח המינימלי הנדרש לתכנון חלונות ביחס לשטח רצפת החדרים – חדר מגורים 8%; מטבח 5%; חדר שירות 10% או 0.3 מ”ר לפי הגדול שביניהם).
עד מועד כתיבת שורות אלו, הנחיה זו של מנהל התכנון לא תוקנה בתקנות.
לפני כשנה בית המשפט העליון, שנדרש גם הוא להכריע בשאלה, ברע”א 6215/22 יונתן מילא נ’ החברה המרכזית לפיתוח השומרון בע”מ; דחה את הפרשנות לפיה חישוב שטח החלון מושפע משטח הפתח שדרכו מוזרם אוויר ואור, לחלל החדר בפועל. וקבע מפורשות כי התקנה אינה תולה את גודל השטח הנדון, בכניסת אור ואוויר, אלא במידות הבניה החיצוניות. בדיוק לפי הנאמר בתקנות.
פסק הדין שניתן מפי השופט סולברג בינואר 2023, הוכרע פה אחד בהתאם לפרשנות הלשונית והישירה שעולה מהגדרת “שטח החלון” – והיא שיש לחשבו לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות (הבינוי). למעשה, לפי ה”פתח שבו מותקן החלון”, במנותק מ”החלון” (על סוגיו) שיותקן בפתח זה בפועל.
לא ברור האם הבהרת מנהל התכנון עמדה לנגד בית המשפט לצורך הכרעתו, על פניו נראה שלא. עם זאת, החלטת בית המשפט העליון מאוחרת להבהרת מנהל התכנון ומאז 2019 טרם מצא המחוקק לנכון לעגן הבהרה זו בתקנות, לרבות לא בשנה וחצי שחלפו מאז מתן פסק דינו של בית המשפט העליון. לאור האמור המסקנה הברורה לשלב זה היא שלכאורה, פרשנות בית המשפט העליון גוברת.
למרות האמור לעיל, כאנשי מקצוע, אין אנו יכולים להתעלם מהקשר הישיר שבין השטח הנותר לאוורור בסוגים שונים של חלונות כגון, כנף נגררת על כנף (כ.ע.כ), חלון נטוי (קיפ), גליוטינה וכו’,
(דוגמאות לחלונות אלו ראה מתוך ת”י 1068, המצורף כנספח א’), לבין האוורור בפועל.
החשש לאי אוורור בפועל וסכנה לבריאותם של המשתמשים, עולה בברור בתקנה 2.60 מתקנות התכנון והבניה.
אם בריאותם של בני אדם המשתמשים בבניין או בחלק ממנו עלולה להפגע מחמת ריבוי עשן, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה….. תותקן בו או בחלק ממנו, לפי העניין, מערכת איוורור מלאכותית.
האמור בתקנה זו מורה על אוורור מלאכותי (אוורור מכני) מעצם החשש שעלולה להיפגע, בריאותם של המשתמשים.
סיכום
- לאור האמור לעיל, ברור שאופן חישוב “שטח החלון” נעשה לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות, כהגדרת שטח החלון בתקנות. אולם לצורך חישוב שטח מעבר אוויר בחלון, חוות דעתנו המקצועית היא כי יש להיצמד להנחיות מרכז תקנות והנחיות ממנהל התכנון, ולאפשר מעבר אוויר פנוי של לפחות 4% משטח רצפת החדר (ללא תלות בסוג החלון ובסוג בחדר הנדרש באוורור) וזאת גם לנוכח תקנה 2.60 מתקנות התכנון והבנייה, אליה נראה כי בימ”ש עליון לא התייחס בפסיקתו (חשש לבריאות המשתמשים).
- יש לשים לב לכך שפרשנות מרכז תקנות והנחיות ממנהל התכנון, מקלה על הנדרש בתקנות לגבי מעבר אוויר בחלונות חדר המגורים וחדר השירות. לעומת זאת, בחלון המטבח בלבד, הדרישה למעבר אוויר פנוי של 4% היא בפועל החמרה על הנדרש בתקנות. לכן באימוץ פרשנות מרכז תקנות והנחיות ממנהל התכנון, לגבי תכנון שטח מעבר אוויר פנוי במטבח, הפתרונות האפשריים לעמידה בדרישה זו יכולים להיות – הגדלת שטח החלון בכללותו, בחירת דגם חלון המאפשר פתיחה מירבית או תוספת אוורור מכני.
יצחק (איציק) לזר, אדריכל
יו”ר
נספח א’
מובהר כי תוכן הכתבה הינו למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או מקצועי מחייב ואין להסתמך עליו כתחליף לייעוץ מקצועי המחייב ייעוץ פרטני. כל פעולה המתבססת על תוכן זה הינה באחריות המשתמש בלבד.מטרת התכנים היא להרחיב את הידע הכללי של הקוראים טרם פנייה לייעוץ מקצועי. התכנים עשויים לשקף דעות אישיות או גישות מסוימות של הכותבים.יש להתייחס למידע בזהירות, שכן כל מקרה הוא ייחודי ותלוי בנסיבותיו הספציפיות. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ במומחה בתחום הרלוונטי.
